חזרתי מ־FOSDEM

אמש חזרתי מכנס FOSDEM 2006. היה נחמד לראות רבים מהאנשים שאנחנו רגילים לראות את הכינויים שלהם בבאגזילה וקבוצות הדיון, ולהחליף דעות על הדרכים הטובות ביותר לקדם את כל מה שנמצא תחת כנפי Mozilla כיום.

עצוב לציין זאת, אבל גם כאן בערך 99.5% מהמשתתפים בכנס היו, ובכן, משתתפים, ולא משתתפות. בדרך חזרה לשדה התעופה סיימון ואני דיברנו ברכבת עם אחד מ-AllPeers, שעושה הרחבה די גדולה ל-Firefox שמאפשרת החלפת קבצים פרטית בין משתמשים. לדבריו, זה היחס המקובל גם בחברות התוכנה שהוא מכיר. אם לשפוט לפי היחס באקדמיה הישראלית בתחום מדעי המחשב, אצלנו המצב כניראה יותר טוב, עם בערך 20-30% נשים.

בכנס הפתיחה של חדר המפתחים של Mozilla (אליו איחרתי, כמובן. משהו שקרה לי כמעט בכל ההרצאות בכנס הזה משום מה) gerv דיבר על Mozilla Corporation מול Mozilla Foundation, ומה בדיוק עתיד אתר mozilla.org. מכיוון שההורדות מנותבות אל mozilla.com, אבל עוד יש המון קישורים ברשת אל mozilla.org, אי אפשר לבטל את הדומיין הזה, ולא ברורה מה מטרתו בדיוק.

בשוק הדפדפנים, אמר gerv, הגענו למצב בו כולם היו צריכים דפדפן חדש, חוץ ממיקרוסופט אולי, ו-Firefox פשוט מילא את החסר. לכן היה קל יחסית, בהינתן מוצר מוצלח, להגיע לשיעורי החדירה אליהם הגיע Firefox, עם עד 35% מכלל הגולשים בגרמניה ופינלנד. בשוק תוכנות הדואר קשה יותר ל-Thunderbird להתקדם, משום שבניגוד לשוק הדפדפנים, בשוק הדוא"ל יש תחרות. משתמשים רבים משתמשים בדואר מבוסס web, ויש מספר גדול של תוכנות דואר אחרות. כאן לקרן יש פחות עבודה בקידום מטרתה, שהיא לקדם את הבחירה והחדשנות באינטרנט.

אחת הדרכים המוצעות להעמיק את החדירה של Firefox היא לשכנע אירגונים גדולים להתקין אותו כדפדפן ברירת המחדל. בגישה הזו יש בעיה, משום שאירגון יכול לדרוש תכונות מסויימות הדרושות לו. מיקרוסופט עשתה את זה, וככל הידוע היו להם גרסאות מסויימות של IE שנועדו לחברות מסויימות שהזמינו אותן, ואפילו התנהגות מסויימת בהתאם לאתר בו נמצאים. תחזוקה של מספר גדול של גרסאות דורשת משאבים רבים, וכניראה שלקרן מוזילה אין אותם. בנוסף, אנחנו כניראה לא רוצים להוסיף תכונות מסויימות או חריגה מהתקנים בגלל שהם נדרשים על ידי חברה זו או אחרת.

אחריו דיבר טריסטן ניטוט (תרגום) מ-Mozilla Europe, אחד משני האירגונים המסונפים ל-Mozilla מחוץ לארה"ב (השני הוא מוזילה יפן). הוא סיפר על העומס הגדל על השרת של האתר שלהם, שהחל באיכסון משותף זול, והיום רץ על שרת מרובה מעבדים עם 2GB זיכרון, ועדיין מתקשה לעמוד בעומס. (אתר mozilla.org מקבל היום כ-8-9 מיליון כניסות בשבוע.)

הוא דיבר על דרכים נוספות להגדיל את נתח השוק, לפני שיגיע IE7. אחדים מהמשתתפים, המגיעים מארצות בהן מדוברת יותר משפה אחת (כמו בלגיה עצמה, למשל, בה מדברים צרפתית ופלמית), התלוננו שדף הבית ברירת המחדל, עם מנוע החיפוש של גוגל, מופיע בשפה בה מדברים רוב תושבי המדינה ממנה מגיע הגולש, מה שמרתיע את המשתמשים שלא דוברים את השפה באותה מדינה. ככל הניראה זה מנגנון זיהוי של גוגל עצמה, המשמש גם בדף הראשי של גוגל. הועלתה הצעה לזהות את השפה המועדפת על ידי המשתמש, כפי שהיא נשלחת על ידי הדפדפן לאתר (accept-language).

דובר גם על פרסום בדרכים קונבציונליות, בנוסף על יוזמות קהילתיות דוגמת sperad firefox. אפשר לפרסם פרסומות בעיתונות למשל. בהקשר זה, gerv טען שהמודעה בניו־יורק טיימס היתה יותר תרגיל ביחסי ציבור מאשר מודעת פרסומת אמיתית, משום שפרסומה אוזכר בהרבה כלי תקשורת אחרים. זה לא משהו שאפשר לחזור עליו, כי הוא כבר יהיה לא מעניין. וכניראה שאין לנו כסף לעשות פרסומות בטלביזיה.

זביגנייב ברניקי, מקבוצת הלוקליזציה הפולנית, אמר שיש לו קשרים בכמה עיתונים קטנים ובינוניים בארצו, ושם ממש מבקשים ממנו לשים פרסומות של פיירפוקס. הוא התלונן שבעבר לקח חודשים עד שהוא הצליח להשיג מהקרן לוגו של פיירפוקס באיכות הדפסה, אבל מאז שמוסד עניין יחסי הציבור, זה הרבה יותר מהר.

כזכור, לאחרונה התחיל הסניף הבריטי של Dell, אחת מיצרניות המחשבים הגדולות ביותר, להכליל את פיירפוקס במחשבים חדשים שהם מוכרים. הסיבה לצעד הזה לא ברורה, והועלתה השערה שמדובר באיזה מאבק פרטי שלהם עם מיקרוסופט. אחת הבעיות בשיכנוע יצרנים להכליל את פיירפוקס, היא מתח הרווחים הנמוך שלהם. מספיק שמיקרוסופט תחליט בתגובה להעלות מעט את מחיר Windows, והם יפסידו כסף. בהקשר זה צויין שרגולטורים של מונופולים בארצות שונות פוקחים עין גדולה על מיקרוסופט, ואם היא תעשה תרגיל כזה לא בטוח שלא תהיה התנגדות ממשלתית. הוצע לציין בפני יצרנים את היתרונות שיצמחו להם: בידול מיצרנים אחרים, חיסכון בתמיכה טכנית על בעיות שנובעות מכל מה ש-IE מאפשר להכניס למחשב, וכו'.

בסוף הדיון, הוזכרו הרחבות שהוחל בפיתוחן אבל הן לא הסתיימו, ליצור viewer של קבצי OpenDocument וקבצים של Office 2007, שגם הם כתובים ב-XML, וזאת בעזרת XSLT (שיטה להמרת פורמטי XML שונים), שימיר את המסמך ל-XHTML למשל, במקום תוסף בינארי בסגנון Acrobat Reader. נראה שהמשימה הזו מורכבת למדי והמפתחים נוטשים באמצע.

בפוסטים הבאים אכתוב על הרצאות אחרות שראיתי שעסקו ב-SeaMonkey, פלוק, והשיכתוב של מנגנון ה-reflow המבוצע בימים אלה. מכיוון שלא גמרתי את הסרט במצלמה (כן כן, אני עוד אנלוגי) התמונות יצטרכו לחכות.

2 תגובות על הפוסט “חזרתי מ־FOSDEM

  1. פינגבאק: trip to brussels « הבלוג של צחי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>