עזרה:טבלאות

מתוך וויקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ל־MediaWiki תחביר עצמאי ליצירת טבלאות, שנועד לפשט הליך זה ככל האפשר. יתרונו של התחביר שהינו מצד אחד פשוט ומצד שני גמיש ומאפשר שליטה מלאה בתצורת הטבלה.

בכדי ליצור טבלת ויקי, יש להשתמש רק בארבע תוי בקרה הבסיסיים האלו:

{| |- | |}
תוי בקרה ליצרת טבלה
פונקציונאליות פורמט תו בקרה הערות HTML
הגדרת תחילת טבלה {| פרמטר1="ערך" חייב להיות לפחות פרמטר אחד!
הפרמטרים חייבים להיות מופרדים ברווח או בנקודה פסיק.
<table>
ירידת שורה |- אפשרי שימוש בפרמטרים להגדרת השורה <tr>
הגדרת עמודה | אפשרי שימוש בפרמטרים להגדרת התא הבודד. <td>
הגדרת סיום טבלה |} אין </table>
תוי בקרה נוספים  
הגדרת עמודה באמצע שורה || אין </td><td>
הגדרת עמודה ממרוכזת ומודגשת ! הטקסט בעמודה יהיה ממורכז ומודגש <th>
הגדרת כותרת טבלה |+ הכותרת תופיע מעל הטבלה <caption>כותרת</caption>

יש לשים לב, שכל התוים (למעט הגדרת עמודה באמצע שורה) מוצמדים לקצה הימני של העמוד.

בשורה הראשונה יש להגדיר את מאפייני הטבלה. כמו למשל צבע, מסגרת, מיקום הטבלה (ימין/שמאל/אמצע) וכדומה.

פרמטרים
פונקציה שם דוגמא
צבע רקע bgcolor bgcolor=#ABCDEF
ישור של הטבלה יחסית לעמוד align align=center
מסגרת border border="6"
ריווח של התא cellspacing cellspacing="8"
"ריפוד" של התא מסביב לטקסט cellpadding cellpadding="2"
עמודה מתמשכת לרוחב הטבלה colspan colspan="2"
רוחב קבוע לטבלה/עמודה table width table width="400"
רוחב קבוע לעמודה width= width="180"

ישנה גם אפשרות לשלוט על מאפיין של שורה בודדת או תא בודד, בכתיבה של פרמטר במקום המתאים. אם בתחילת השורה או בתחילת העמודה. לדוגמא עיין בטבלת זברה

אפשר להעתיק היישר מהדוגמאות שבתוך המסגרות ולפתח


טבלה פשוטה

בדוגמא זו ניצור טבלה של תא אחד ושתי שורות אחת עם מסגרת ללא רקע.
שורה מספר אחת
שורה מספר שתיים
  • כתיבה
{| border="1" 
| שורה מספר אחת
|-
|שורה מספר שתיים
|}

טבלת עמודות פשוטה

בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה ממורכזת עם כותרת עליונה ושתי עמודות, אחת לשם משפחה ואחת למספר.
שמות משפחה בישראל
גברים מספר
כהן 60,779
לוי 53,550
רבינוביץ' 49,965
מזרחי 48,379
גולדשטיין 46,043
  • כתיבה
{|  bgcolor="#ccccff"; align="center"; border="2"; cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" | '''שמות משפחה בישראל''' 
|-
|'''גברים'''|| '''מספר'''  
|-
|כהן        ||   60,779       
|- 
|לוי        ||   53,550       
|-
|רבינוביץ'  ||   49,965	  
|-
|מזרחי      || 	48,379	  	   
|-
|גולדשטיין  ||	46,043	 	  
|-
|}

טבלת עמודות

בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה מוטה לימין עם כותרת עליונה וחמש עמודות כאשר השלישית ריקה ומפרידה בין שני חלקי הטבלה.
גברים ונשים פופולריים
גברים מספר נשים מספר
יוסף 60,779 רחל 49,605
דוד 53,550 אסתר 49,605
משה 49,965 מרים 39,333
יעקב 48,379 שרה 38,304
אברהם 46,043 חנה 32,092
  • כתיבה
{|  bgcolor="#ABCDEF"; align=right; border="2"; cellpadding="3"
|-
|colspan="5" align="center" | '''גברים ונשים פופולריים''' 
|-
|'''גברים'''|| '''מספר''' |||| '''נשים'''||   '''מספר''' 
|-
|יוסף       ||   60,779   ||||     רחל   ||     49,605 
|- 
|דוד        ||   53,550   ||||     אסתר  ||     49,605
|-
|משה        ||   49,965	  ||||     מרים  ||	39,333
|-
|יעקב       || 	48,379	  ||||	   שרה   ||	38,304
|-
|אברהם      ||	46,043	  ||||	   חנה   ||	32,092
|-
|}

טבלת עמודות וכותרות

בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה ממורכזת עם כותרות עליונה ותחתונה ושבע עמודות, כאשר צבע הכותרות שונה מצבע תוכן הטבלה.
קיסרי רומי
יוליוס קיסר אוגוסטוס קיסר טיבריוס קיסר "קליגולה" קלאודיוס קיסר נירון קיסר גלבה
אותו ויטליוס אספסיאנוס טיטוס דומיטיאנוס נרווה טריאנוס
אדריאנוס אנטונינוס פיוס מרקוס אורליוס קומודוס פרטינקס דידיוס יוליאנוס ספטימוס סוורוס
האימפריה הרומית
  • כתיבה
{| id=toc align="center" style="margin-center: 15px;"
|colspan="7" align="center" bgcolor="#ccccff"| '''[[קיסרי רומי]]'''
|-
|[[יוליוס קיסר|יוליוס קיסר]] 
|[[אוגוסטוס קיסר]]
|[[טיבריוס|טיבריוס קיסר]] 
|[[קליגולה|"קליגולה"]] 
|[[קלאודיוס|קלאודיוס קיסר]] 
|[[נירון קיסר]] 
|[[גלבה]] 
|-
|[[אותו]] 
|[[ויטליוס]] 
|[[אספסיאנוס]]
|[[טיטוס]] 
|[[דומיטיאנוס]] 
|[[נרווה]] 
|[[טריאנוס]]
|- 
|[[אדריאנוס]] 
|[[אנטונינוס פיוס]] 
|[[מרקוס אורליוס]] 
|[[קומודוס]] 
|[[פרטינקס]] 
|[[דידיוס יוליאנוס]]
|[[ספטימוס סוורוס]]
|- 
|colspan="7" align="center" bgcolor="#ccccff" |''[[האימפריה הרומית]]''
|}

טבלת זברה

בכדי ליצור שורה צבועות לסירוגין בצבע אחר

שמות משפחה בישראל
גברים מספר
כהן 60,779
לוי 53,550
רבינוביץ' 49,965
מזרחי 48,379
גולדשטיין 46,043
  • כתיבה
{| bgcolor="#ccccff"  border="2"  cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" | '''שמות משפחה בישראל''' 
|-
|'''גברים'''|| '''מספר'''  
|- bgcolor=#ABCDEF 
|כהן        ||   60,779       
|- bgcolor=#ccccff
|לוי        ||   53,550       
|- bgcolor=#ABCDEF 
|רבינוביץ'  ||   49,965	  
|- bgcolor=#ccccff
|מזרחי      || 	48,379	  	   
|- bgcolor=#ABCDEF 
|גולדשטיין  ||	46,043	 	  
|-
|}

טבלאות מקוננות

בטבלאות ויקי אפשר ליצור טבלה מקוננת בתוך טבלה

בדוגמא זו אנו יוצרים בתוך התא השני של הטבלה הראשית, טבלה של שתי שורות של מוצרים, ובתא השלישי של הטבלה הראשית - טבלה של שלוש שורות של אבות מזון.
חטיף
במבה
ביסלי
פחמימות
סוכרים
שומנים
  • כתיבה
{| border=1
| חטיף
|
{| bgcolor=#ABCDEF border=2
|במבה
|-
|ביסלי
|}
|
{| bgcolor=#ABCDEF border=2
|פחמימות
|-
|סוכרים
|-
|שומנים
|}
|}

שילוב תמונה עם כותרת והגדרות

בדוגמא זו ניצור תמונה מוצמדת לשמאל שמעליה יש כותרת ממרוכזת. בכדי לעשות זאת ניצור טבלה עם עמודה אחת ושתי שורות, כאשר הרקע של שורת הכותרת הינו וורוד.

דודו
ExtinctDodoBird.jpeg
  • כתיבה
{| border="1" cellspacing="0" align="left" cellpadding="2"
|- align="center"
| bgcolor=pink | '''דודו'''
|-
| http://en.wikipedia.org/upload/e/e0/ExtinctDodoBird.jpeg
|}


חלוקה לעמודות וסימון שורות

בנוסף אפשר להשתמש בטבלאות, על מנת לחלק את הטקסט לעמודות

בדוגמא זו ניצור שתי עמודות בעמוד אחד
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

או אם רוצים לצבוע מקטעים לסירוגין

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

טבלה עם רוחב קשיח

פרמטר: table width="558"

מה קורה?
לא יודע


טבלה צפה

גלישת מילים מסביב לטבלה

טבלה קשיחה

הסבר באנגלית


עזרה